החלטה בתיק רע"א 1136/04

1.        בקשת רשות ערעור על  פסק דינו של בית המשפט המחוזי (כב' ס' הנשיא ב. גילאור והשופטים דר ושיף) אשר קבלו ברובו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעוד ערעורם של המבקשים נדחה. המבקשים חויבו לשלם למשיב סכומי כסף בסכום משוערך של כ-540,000 ש"ח.

2.        ראשית ההליך בתביעה בסדר דין מקוצר בבית משפט השלום לגביה ניתן פסק דין אשר קבע כי המשיב אינו זכאי להשבת תגמולים. על פסק הדין הוגשו ערעורים מטעם שני הצדדים. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי בדעת רוב כי המשיב אינו זכאי להשבה כלשהי. המשיב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון אשר קבע בהחלטתו כי תמליל שיחה שהוגש הינו ראיה שהוצגה כדין, שיש להעריך את משקלה וביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והחזיר אליו את הדיון כדי שיתן פסק דין חדש מתוך הנחה כי התמליל קביל. פסק הדין שניתן על ידיו כאמור הינו נשוא בקשת רשות ערעור זו.

3.        בין הצדדים סכסוך עיסקי-כספי שיסודו בהסכמים שנכרתו בין המבקשת 1 וצדדים אחרים לבין המשיב. המשיב הגיש תביעה להחזר הוצאות ותמלוגים בגין הסכם הפצה וזכיון בלעדי שכרת עם המבקשת. בפסק דינו קיבל בית משפט השלום מקצת מהתביעה וחייב את המבקשים לשלם למשיב סכום כסף מסוים. בית המשפט המחוזי בפסק דינו הראשון קיבל את הערעור ברוב דעות וביטל את פסק דינו של בית  משפט השלום ככל שהדבר התייחס לחיוב המבקשים בתשלום הוצאות ודחה את ערעור המשיב. בעקבות בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון הוחזר הענין לבית המשפט המחוזי למתן פסק דין חדש מתוך הנחה שתמליל שיחה בין מבקש 2 לבין המשיב הינו קביל.

4.        בית המשפט המחוזי בחן את מערכת היחסים בין הצדדים על רקע התמליל והגיע למסקנה כי יש לקבל חלקית את הערעור של המשיב ולהורות למבקשים להשיב לו שני סכומים, בשיעור 12,500 ש"ח כל אחד, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית ממועדים שונים שצויינו בפסק הדין. כן הם חוייבו בהחזרת שיק על סך 25,000 ש"ח, ואם לא יוחזר הם חוייבו בתשלום סכומו למשיב. כן חוייבו המבקשים בתשלום הוצאות בשתי הערכאות.

5.        עיקר טענותיהם של המבקשים בבקשת רשות הערעור הוא כי בית המשפט המחוזי נשען על אמירות מסוימות בתמליל ונתן להן משקל מכריע, ולא בחן את התשתית העובדתית עליה מושתת פסק דינו של בית משפט השלום. אי לכך, נטען כי המסקנות אליהן הגיע בית המשפט המחוזי הינן שגויות.

6.        אין מקום למתן רשות ערעור בהליך זה, משאין ענין זה עונה לאמות המידה הנדרשות לצורך דיון בגלגול שלישי. המבקשים משיגים בעיקרם של דברים על קביעות עובדתיות וממצאים שנקבעו בבית המשפט המחוזי. ענין זה אינו מעלה כל שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית כללית, ואין הוא חורג מגדר עניינם של הצדדים הישירים להתדיינות זו (רע"א 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) פד"י לו(3) עמ' 123). בנסיבות אלה, אין מקום למתן רשות ערעור, ויש לדחות את הבקשה. ממילא  הבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין נדחית.

           ניתנה  היום, ח' בניסן תשס"ד (30.3.04).

                                                                                       ש ו פ ט ת 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: